חלק רביעי: אקורדים עם תוספות - יישום התאוריה למשפחות האקורדים

בחלק הקודם של המדריך השלם לאקורדים למדנו כמה תווים ישמשו אותנו בכל אחד מהאקורדים בעלי התוספות  (X7, X9, X11, X13, X4, X6, X6/9, X4/13) וכיצד למצוא מהם תווים אלה. בחלק הזה נראה כיצד ננגן כל אחד מן האקורדים הללו בכל משפחות האקורדים שלמדנו.

 ראשית נמקם את התוספות על תרשים האקורד הכללי ונראה כיצד להשתמש בכך לבנייה ולנגינה של כל אקורד עם תוספות שנרצה לנגן. במהלך מיקום התוספות על התרשים, שימו לב לשתי הנקודות הבאות :

1. במקרים מסוימים לא יופיעו באקורד כל התווים שאמורים להופיע בו על פי התאוריה.

דוגמה בולטת למקרה כזה ניתן לראות באקורד X13 הכולל (תאורטית) 7 תווים, אבל אנו נוותר על אחד מהם כדי שניתן יהיה לנגן את האקורד על ששת מיתרי הגיטרה.

ככלל עדיף שלא לוותר על תווים מתווי האקורד במידה והדבר אפשרי. במידה ואין ברירה אלא לוותר על תו (או תווים) מתווי האקורד, נשתמש בקווים המנחים הבאים:

א. אין לוותר על התו שמספרו מופיע בשם האקורד.

לדוגמא באקורד X13 לא ניתן לוותר על ה- 13, זהו התו שנדרש מאתנו במפורש בשם האקורד ולכן אין לוותר עליו.

ב. לא נהוג לוותר על שורש האקורד (שהוא התו המיוצג על ידי האות הגדולה בתחילת שם האקורד על פי שיטת התווי האמריקאית). חריגה מכלל זה קיימת בנגינת ג'אז, שם מקובל להשתמש גם בקבוצת אקורדים המכונה N.R. (חסרי שורש=No Root).

ג. עדיף שלא לוותר על ה- 3 של האקורד, שהוא התו הנותן לאקורד את אופיו המז'ורי או המינורי.

 2. לגבי מיקום התוספות, הנימוקים לבחירת המיקום שלהן יפורטו במהלך ההסבר שלפניכם. חלק מהקווים המנחים יפורטו להלן, אך לעיתים תהיה סתירה בין קווים אלה לאחרים ויהיה צורך לבחור ביניהם:

א.לא ניתן להוריד את התו שעל הגשר. הגשר הוא הגבול התחתון של התווים השייכים לאקורד מסוים.

ב. נוחות הנגינה. איננו מזוכיסטים, ואיננו מחפשים את הדרך הקשה ביותר לביצוע האקורד, ולכן נעדיף את האפשרות הנוחה והקלה יותר לנגינה.

ג. במידה והדבר אפשרי נעדיף להימנע מוויתור על תווים השייכים לאקורד. אמנם ניתן לוותר על תווים מתווי האקורד במידת הצורך, אבל אם ניתן להימנע מכך - נעדיף להימנע מכך.

ד. הצליל הגבוה ביותר באקורד בולט הרבה יותר מהצלילים הנמוכים ממנו. לכן את הצליל אותו מבקשים מאתנו בשם האקורד נעדיף למקם גבוה ככל האפשר.

ה. לרוב אנו מעדיפים שבמיתר הבס של האקורד (המיתר הנמוך ביותר שננגן באקורד) יופיע שורש האקורד. 

 
אלה הכללים, וכעת לביצוע, נדגים זאת על המשפחה של האקורד E:
ראשית נצייר את האקורד הכללי של המשפחה, ונרשום את הטבלה הנלווית אליו ומציגה את הפוזיציה של הגשר לכל אקורד ספציפי במשפחה זו.

 * הערה: כזכור, בכל אקורד התו 8 שווה לתו 1, כדי להקל  על הבנת ההסברים, הפעולות והתרשימים הבאים, סימנתי זאת גם על תרשים האקורד הכללי.


התוספת הראשונה שעלינו למקם על תרשים האקורד הכללי היא ה- 7.

למדנו בחלק הקודם של המדריך שאת ה- 7 מוצאים טון אחד מתחת ל- 8 (שכאמור שווה ל- 1 של האקורד).

בתרשים שלמעלה מופיע ה- 8 בשלושה מקומות- על מיתרים 1, 4 ו- 6 . איזה משלושתם נוריד בטון כדי לקבל את ה- 7 של האקורד?

נסיון פשוט ילמד אותנו שלא נוכל להוריד בטון את השמיניות שעל מיתרים 1 ו- 6, שכן, אף אם היו לנו מספיק אצבעות כדי ללחוץ את התו המונמך שעל מיתרים אלה היה הגשר הלחוץ בפוזיציה גבוהה יותר חוסם אותו. הכלל הראשון שנוכל לנסח כאן יהיה אם כך: לא ניתן להוריד את התו שעל הגשר. הגשר הוא הגבול התחתון של התווים השייכים לאקורד מסוים.

לכן המיתר שנבחר בו להורדת ה- 8 בטון לצורך מיקום ה- 7 יהיה מיתר 4. נמקם את ה- 7 על האקורד הכללי:

והאקורד X7 במשפחה של E יראה כך: 

התוספת השניה שעלינו למקם על תרשים האקורד הכללי היא ה- 9.

למדנו בחלק הקודם של המדריך שאת ה- 9 מוצאים טון אחד מעל ל- 8 (שכאמור שווה ל- 1 של האקורד).

בתרשים שלמעלה מופיע ה- 8 בשלושה מקומות- על מיתרים 1, 4 ו- 6 . איזה משלושתם נעלה בטון כדי לקבל את ה- 9 של האקורד ?

הפעם ניתן להעלות את כל השלושה, שכן כל עוד התו נמצא מעל הפוזיציה של הגשר , אין הגשר מפריע לו. לכן עלינו להשתמש בשיקולים אחרים מאלו שראינו בעת מיקום ה- 7 על תרשים האקורד הכללי.

נתחיל ממיתר 4. אמנם ניתן להניח את ה- 9 על מיתר 4, בפוזיציה הרביעית מעל הגשר באופן הבא:

אך צורה זו בעייתית מכמה סיבות:

ראשית היא לא נוחה לנגינה. אמנם אפשר לשלוח את הזרת הרחק לפוזיציה של ה- 9, אבל הדבר קשה ומסורבל, ואחרי הכל איננו מזוכיסטים, ואיננו מחפשים את הדרך הקשה ביותר לביצוע האקורד, ולכן נעדיף את אחת האפשרויות האחרות שביצוען קל יותר.

שנית, כמו שלמדנו, אקורד 9 צריך לכלול את התווים שמספריהם הם: 1, 3, 5, 7, 9. מיקום ה- 9 על מיתר 4 יגרום לכך  שלא יהיה באקורד 7 (כי ראינו קודם שה- 7 ממוקם על מיתר 4 בפוזיציה של הגשר, והוא יוסתר על ידי ה- 9). אז אמנם ניתן לוותר על תווים מתווי האקורד במידת הצורך, אבל אם ניתן להימנע מכך - נעדיף להימנע מכך.

הסיבה הבאה היא גם הסיבה העיקרית לכך שנעדיף בסופו של דבר למקם את ה- 9 על מיתר 1 ולא על מיתר 6: הצליל הגבוה ביותר באקורד בולט הרבה יותר מהצלילים הנמוכים ממנו. באקורד X9, כאשר הצליל המבוקש מאתנו הוא ה- 9, נרצה להדגיש את הצליל הזה ולכן נעדיף למקם אותו על מיתר 1 ולא על מיתר 4 או על 6.

עם זאת ניתן למקם את ה- 9 על מיתר 6 כאשר ה- 9 הוא אחד מהצלילים השייכים לאקורד אך אינו הצליל העיקרי המבוקש מאתנו, כמו באקורד X11 או באקורד X13 (לכן סימנתי את ה- 9 במיתר 6 בתוך סוגריים).

ועוד סיבה למיקום ה- 9 על מיתר 1 ולא על מיתר 6 היא שלרוב אנו מעדיפים שבמיתר הבס של האקורד (המיתר הנמוך ביותר שננגן באקורד) יופיע שורש האקורד. מיקום ה- 9 על מיתר 6 יעמוד בניגוד לכלל זה (ויאלץ אותנו למקם את השורש על מיתר 1).

לכן המיתר שנבחר בו להעלאת ה- 8 בטון לצורך מיקום ה- 9 יהיה מיתר 1. נמקם את ה- 9 על האקורד הכללי:

והאקורד X9 במשפחה של E יראה כך: 

התוספת הבאה שעלינו למקם על תרשים האקורד הכללי היא ה- 4 (=11):

ה- 4 הוא טון אחד מתחת ל- 5. ה- 5 מופיע אמנם פעמיים בתבנית האקורד הכללי, אך ה- 5 שעל מיתר 2 ממוקם על הגשר וכבר ראינו שלא ניתן לרדת מהגשר ומטה ולכן נמקם את ה- 4 על מיתר 5.

נמקם את ה- 4 (=11) על האקורד הכללי:

 והאקורד X4 (או Xsus4 כפי שהוא מופיע לעיתים קרובות) במשפחה של E יראה כך:

האקורד X11 כולל מלבד ה- 11 (שכזכור שווה ל- 4) גם את ה- 7 ואת ה- 9. כאן כפי שנראה מיד קיימות שתי אופציות לנגינת האקורד. נלמד כיצד למצוא את שתי האפשרויות הללו.

נתחיל ממיתר ראשון, נעבור מיתר מיתר ונראה מהן האפשרויות העומדות לפנינו על כל אחד מהמיתרים. מבט על האקורד הכללי ילמד אותנו שעל מיתר ראשון יש שתי אפשרויות:  אנו יכולים למקם עליו את ה- 9, כפי שעשינו באקורד X9, אך כיוון שה- 9 אינו התו העיקרי המבוקש בשם האקורד נוכל לבחור למקם את ה- 9 על מיתר 6 (בהתאם לאופציה שבסוגריים על מיתר זה) ואילו על מיתר 1 למקם את שורש האקורד (ה- 1). אמנם זה עומד בניגוד לכלל שלפיו נעדיף את השורש בבס, אבל כמו כל כלל אחר במוסיקה גם על הכלל הזה ניתן לעבור בכל מקום שבו אתם סבורים שזה נשמע ו/או מרגיש טוב. אז בתרשים הראשון נציב את ה- 9 על מיתר 1 ואת השורש על מיתר 6, ובתרשים השני נבחר באופציה ההפוכה. על מיתר 2 יש אופציה אחת בלבד, ולכן ה- 5 יופיע בשני התרשימים על מיתר 2, כך גם ה- 3 שעל מיתר 3. על מיתר 4 יש לנו לכאורה שתי אפשרויות- ה- 7 או ה- 1, אך למעשה אין אלה אופציות אמיתיות, שכן ה- 1 כבר מופיע במיתר 6 בתרשים האחד ובמיתר 1 בשני, ואילו ה- 7 יכול להופיע רק על מיתר 4, אז אמנם ניתן לוותר על ה- 7 אם הדבר נחוץ, אך במידה וניתן לא לוותר עליו נעדיף להשאירו באקורד, ובאין הצדקה לוותר על ה- 7 רק כדי לחזור על השורש (שכאמור כבר קיים במיתר אחר) נציב את ה- 7 בשני התרשימים על מיתר 4. לגבי מיתר 5 אין כל בחירה שכן לא ניתן לוותר על התו העיקרי באקורד, הוא התו המופיע בשם האקורד, ובמקרה זה זהו ה- 11. התוצאה היא שתי האפשרויות הבאות:

התוספת הבאה שעלינו למקם על תרשים האקורד הכללי היא ה- 6 (=13).

ה- 6 הוא טון אחד מעל ל- 5. ה- 5 מופיע פעמיים בתבנית האקורד הכללי, וה- 5 אותו נבחר להעלות בטון אחד יהיה זה הממוקם על המיתר השני וזאת משתי סיבות: ראשית, כדי להבליט את הצליל המבוקש (ה- 6 או ה- 13), שכן כפי שלמדנו הצלילים הגבוהים יותר באקורד בולטים יותר מהצלילים הנמוכים שלו. ושנית, בשל נוחות הנגינה, אם נעלה את ה- 5 שעל מיתר 5 בטון נקבל את התו החדש בריחוק של 4 פוזיציות מן הגשר, דבר המסרבל את האקורד ומקשה עלינו את הנגינה, וכבר היצהרתי קודם לכן שהואיל ואיננו מזוכיסטים נעדיף למקם את התו המבוקש במקום שבו יהיה קל יותר לנגן את האקורד, ובמקרה זה על המיתר השני.

זו צורתו של האקורד הכללי של משפחת E עם כל התוספות.

כעת נבנה את האקורד X6. כפי שלמדנו  X6 בנוי מהתווים שמספריהם 1, 3, 5 ו- 6. בחירתם של התווים הללו תיתן לנו את התבנית הבאה:

אלא שבלי אצבע שישית ביד שמאל יהיה זה קשה מאד (ולמעשה בלתי אפשרי) ללחוץ את האקורד הזה. כדי שניתן יהיה בכל זאת לנגן את האקורד X6 אנו יכולים להשתמש באופציות הבאות:

1. הגרסה הבאה של האקורד X6 היא הגרסה המועדפת על ידי נגני ג'אז רבים (בג'אז מקובל לנגן גירסאות מצומצמות של האקורדים, לכל היותר על 4 מיתרים, וגירסה זו תואמת את הגישה הזו). צורה זו מכונה גם הצורה הפנימית של האקורד, שכן מנגנים אותו על ארבעת המיתרים הפנימיים. הקשת המקווקוות מסמנת את מיקום הגשר במשפחה של E אלא שבצורה זו זה גשר דמיוני בלבד, אין שימוש בגשר בצורה זו וכל תו נלחץ על ידי אצבע אחרת   (ה X - ים משמאל למיתר מסמנים שעל מיתר זה אין לפרוט):

2. בגירסה הבאה האצבע השלישית הלוחצת על מיתר 5 מוחזקת בצורה מעט יותר שטוחה מהרגיל כך שהיא נוגעת במיתר 4 מבלי ללחוץ עליו, וכך היא חוסמת אותו ומונעת בעדו מלהשמיע צליל:

למעשה גם אם החסימה של מיתר 4 לא תעלה יפה, אין זה אסון. ה- 7 הוא צליל ניטראלי במובן הזה שאף פעם אינו מפריע ואינו מתנגש עם שאר צלילי האקורד (למעשה ג'אזיסטים רבים נוהגים להוסיף את ה- 7 לכל אקורד גם אם אין הדבר נחוץ על פי הכללים לבניית האקורדים, בהנחה שגם אם זה לא יועיל, אז בוודאי שזה לא יזיק, ושלרוב זה ישמע מתאים).

כמו בבניית האקורד X11, גם בבניית האקורד X13 נמצא שיש יותר מאפשרות אחת לנגינתו. נבנה את 4 הצורות האפשריות שיתקבלו בתהליך הבנייה שלמדנו קודם ואז נבחר מהן את הצורות הטובות יותר לנגינת האקורד X13.

כמו  קודם נתחיל ממיתר ראשון, נעבור מיתר מיתר ונראה מהן האפשרויות העומדות לפנינו על כל אחד מהמיתרים. גם הפעם מבט על האקורד הכללי ילמד אותנו שעל מיתר ראשון יש שתי אפשרויות:  כפי שהוסבר לעיל, אנו יכולים למקם עליו את ה- 9, או את שורש האקורד (ה- 1). אז בתרשים הראשון נציב את ה- 9 על מיתר 1 ואת השורש על מיתר 6, ובתרשים השני נבחר באופציה ההפוכה. על מיתר 2 אין לנו שתי אופציות שכן אין לוותר על התו שמספרו מופיע בשם האקורד, ולכן בשני התרשימים שהתחלנו נמקם עליו את ה- 13. כך גם ה- 3 שעל מיתר 3. על מיתר 4 נמקם את ה- 7 בשני התרשימים, כפי שהסברנו קודם לכן זו האופציה הממשית היחידה למיתר זה. על מיתר 5 יש לנו שתי אופציות: או שנמקם עליו את ה- 5 (ואז לא יהיה באקורד את ה- 11) או שנמקם שם את ה- 11 (ואז לא יהיה באקורד את ה- 5). שתי האופציות לגיטימיות ואין האחת מועדפת על השניה. אז לכל אחד משני התרשימים שעשינו קודם נצרף כעת תרשים נוסף כך שנקבל 4 תרשימים: הראשון עם שורש על מיתר 6,  9 על מיתר 1 ו- 5 על מיתר 5 (וללא 11), השני עם שורש על מיתר 1, 9 על מיתר 6 ו- 5 על מיתר 5 (וללא 11), השלישי עם שורש על מיתר 6,  9 על מיתר 1 ו- 11 על מיתר 5 (וללא 5), והרביעי עם שורש על מיתר 1, 9 על מיתר 6 ו- 11 על מיתר 5 (וללא 5):

קיבלנו 4 צורות אפשריות לאקורד E13. אך האם כולן שימושיות? הצורה השניה (ב) אינה ניתנת לביצוע והראשונה (א) אמנם ניתנת לביצוע אך מסורבלת ביותר. זה משאיר אותנו עם שתי צורות שימושיות שבהן נוכל להשתמש לנגינת האקורד E13, צורות ג ו- ד.

 

האקורד הבא הוא X6/9, כשנבנה אותו כמו שלמדנו נקבל את התבנית הבאה:

מובן שצורה זו אינה ניתנת ליישום בשל מגבלה פיזית קטנה - אין לנו די אצבעות. אך שימוש בטכניקה שראינו קודם לחסימת מיתר 4 תאפשר לנו לבצע את האקורד (תוך שאנו משתמשים בגשרון עם אצבע 4 ללחיצה על מיתרים 1 ו- 2):


וניתן לבצעו גם בצורה הגאז'ית, תוך ויתור על תווים  וצמצום האקורד באחת משתי הצורות הבאות:

והאקורד האחרון במשפחה זו הוא X4/13:

לצורך לימוד והבנה של הנושא פרטנו כאן את התבניות הכלליות של כל האקורדים עם התוספות במשפחה של E. אך לתיאור כולל של המשפחה עם התוספות די באקורד הכללי שעליו מצוינות התוספות ואליו מצורפת טבלת הפוזיציות של הגשר. כשתרצו לבנות אקורד מסוים בכל אחת מהמשפחות, תוכלו להיעזר בתרשים האקורד הכללי ולבחור מתוכו את התווים הדרושים, בדומה למה שעשינו באקורדים של משפחת E לעיל.

כלים נוספים

לפני שנמשיך בהצגת חמש משפחות האקורדים עם התוספות, נרחיב מעט את השיטה שבה אנו משתמשים למציאת התווים של האקורדים ונראה עוד שני קשרים שיסייעו בידינו למקם את תווי האקורד בתרשימי האקורדים הכלליים.

א. המרחק בין ה- 3 לבין ה- 4 של האקורד הוא 1/2 טון.

ב. המרחק בין ה- 6 לבין ה- 7 של האקורד הוא 1/2 טון.

במשפחה של האקורד E זה מאפשר לנו למקם על האקורד הכללי את ה- 7 ואת ה- 4 במקומות חדשים בנוסף לאלה שראינו קודם (התוספות החדשות מסומנות כאן בצבע שונה כדי להבליט אותן) :

בעזרת התוספות הללו ניתן כעת לנגן את X7 בצורה המבליטה יותר את ה- 7 (כיוון שהוא גבוה יותר מה- 7 במיקומו הקודם): 

וכך הוא הדבר גם עם X4: 

(בתרשימי האקורדים הכלליים הבאים תופענה התוספות הללו ככל תוספת ללא שוני בצבען). 


המשפחה של E עם תוספות


המשפחה של A עם תוספות


המשפחה של C עם תוספות


המשפחה של G עם תוספות


המשפחה של D עם תוספות

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות