חלק שני: משפחות של אקורדים

נתבונן בטבלת הטריאדים:

אם ניקח את הטריאד של E ונעלה כל אחד מהתווים שלו בחצי טון נקבל את התווים הבאים:

1 מי הופך לפה

3 סול# הופך ללה

5 סי הופך לדו

פה, לה ודו זה הטריאד של F.

נעלה את הטריאד של F בטון אחד:

1 פה הופך לסול

3 לה הופך לסי

5 דו הופך לרה

התקבל הטריאד של G.(סול, סי ורה).

אם נעלה את הטריאד של G בטון נקבל את זה של A (לה, דו# ומי).

אם נעלה את הטריאד של A בטון נקבל את זה של B (סי, רה# ופה#).

אם נעלה את הטריאד של B בחצי טון נקבל את זה של C (דו, מי וסול).

אם נעלה את הטריאד של C בטון נקבל את זה של D (רה, פה# ולה).

אם נעלה את הטריאד של D בטון נקבל את זה של E (מי, סול#  ופה).

*    המרווח שבו עלינו כל פעם נקבע על פי המרחקים שבין שורשי הטריאדים.

**  בכל העליות הללו נשמר הסדר הפנימי בטריאד, העלאת ה-1 של טריאד נתנה את ה-1 של הטריאד הבא אחריו, העלאת ה- 3 של טריאד נתנה את ה- 3 של הטריאד הבא אחריו, והעלאת ה- 5 של טריאד נתנה את ה- 5 של הטריאד הבא אחריו.

כשבנינו את האקורד E דאגנו למעשה שעל ששת מיתרי הגיטרה יופיעו שלושת תווי הטריאד ורק הם. ראינו הרגע שכשמעלים את שלושת תווי הטריאד E בחצי טון מקבלים את הטריאד F. באותו אופן, אם נניח את האקורד E ואז נעלה את ששת מיתרי הגיטרה בפוזיציה אחת (חצי טון) נקבל אקורד חדש הבנוי משלושת תווי הטריאד F (ורק מהם), כלומר את האקורד F. 

כדי ללחוץ את האקורד הזה נניח את האצבע הראשונה כגשר על כל המיתרים בפוזיציה הראשונה (מסומן על ידי קשת בסכמת האקורד F ), האצבע השניה בפוזיציה השניה של המיתר השלישי, האצבע השלישית בפוזיציה השלישית של המיתר החמישי, והאצבע הרביעית בפוזיציה השלישית של המיתר הרביעי.

 נעלה את האקורד F בשתי פוזיציות ונקבל צורה חדשה של האקורד G :

עוד שתי פוזיציות למעלה נקבל את A בצורה נוספת: 

שתי פוזיציות נוספות ונקבל את B (גשר בפוזיציה 7): 

 עוד פוזיציה למעלה תיתן לנו את C (גשר בפוזיציה 8), ושתי פוזיציות למעלה ממנו נקבל את D (גשר בפוזיציה 10).

אנו מקבלים סידרה של אקורדים שכולם (פרט לאקורד שממנו התחלנו - E) נראים בדיוק אותו דבר. גשר ואחריו צורתו של האקורד E, כאשר מה שקובע איזה אקורד מסוים אנו מנגנים זו הפוזיציה של הגשר (לדוגמא: גשר בפוזיציה 5 נותן את האקורד A, גשר בפוזיציה 3 נותן את האקורד G וכו').

כיוון שכל האקורדים הללו נראים אותו דבר, אנו אומרים שהם שייכים לאותה משפחה של אקורדים, ומכיוון שנקודת המוצא שלנו (כלומר האקורד הבסיסי שממנו התחלנו את הדיון) הייתה האקורד E, הרי שמשפחת אקורדים זו תכונה המשפחה של E.

 

כשאנחנו רוצים לתאר משפחה של אקורדים בשלמותה איננו מציירים את כל האקורדים השייכים לאותה משפחה בנפרד, במקום זאת נצייר את האקורד הכללי של המשפחה, ונצרף אליו טבלה שבה מול כל שם של אקורד תוצב הפוזיציה של הגשר שתיתן את אותו אקורד.

האקורד הכללי הוא סכימה של האקורד שכמוה נראים כל האקורדים השייכים לאותה משפחה (פרט לאקורד הבסיסי שממנו אנו מפתחים  את המשפחה הזו), אך ללא ציון הפוזיציה של הגשר. כדי לנגן אקורד מסוים במשפחה זו אנו נניח את האצבעות כמתואר באקורד הכללי, ונדאג לכך שהגשר יהיה מונח בפוזיציה הדרושה לקבלת האקורד המסוים שאנו רוצים לנגן כי שהיא מופיעה בטבלה הנ"ל.

נעבור אם כן להצגתן של חמש משפחות האקורדים (משפחה לכל אחד מחמשת האקורדים הבסיסיים שבנינו בפרק הקודם של המדריך הזה ).

המשפחה של E


המשפחה של A


המשפחה של C


המשפחה של G


המשפחה של D

* ה- X שמשמאל למיתר השישי מסמל שמיתר זה אינו מנוגן באקורדים השייכים למשפחה זו. 


לסיומו ולסיכומו של פרק זה במדריך בניית האקורדים, נראה לדוגמה כיצד ננגן את האקורד A בכל אחת מחמש המשפחות שלמדנו.

 

האקורד A במשפחה של E:

(הגשר בפוזיציה 5) האקורד A במשפחה של A:

(בלי גשר - הפוזיציה הפתוחה) 

האקורד A במשפחה של C:

(גשר בפוזיציה 9) 

האקורד A במשפחה של G:

(גשר בפוזיציה 2) 

האקורד A במשפחה של D:

(גשר בפוזיציה 7)

לסיום, עוד שני מונחים חדשים: Fixed chords (אקורדים קבועים) ו- Moveable chords (אקורדים נעים).
אקורדים עם גשר הם אקורדים נעים (Moveable chords), היות וניתן להחליק את תבנית האצבעות במעלה ובמורד הצוואר כפי שהיא, מבלי לשנות אותה ואנו מקבלים אקורד חדש השייך לאותה משפחה.
האקורדים הבסיסים, אלה שבפוזיציה הפתוחה, נקראים אקורדים קבועים, (Fixed chordsשכן כדי לעבור לאקורד אחר באותה משפחה לא די בהחלקת האצבעות באותה תבנית אלא יש לשנות את תבנית האצבעות (ולהוסיף גשר לפני הצורה הפתוחה של האקורד). 

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.
אתר זה נבנה באמצעות