לנגן על פי האוזן: פרק שביעי: זיהוי אקורדים II

ברוכים השבים לסאגת הנגינה לפי האוזן, היכן שאנחנו חוקרים את הדרכים להכיר אילו אקורדים, מנגינות ומקצבים אנחנו שומעים בשירים האהובים עלינו.

כיסינו כבר את נגינת מנגינות על פי השמיעה, נגינת מקצבים על פי "התחושה", ובפרק הקודם התחלנו עם נגינת אקורדים על פי האוזן.

איך אתה מנגן אקורדים על פי השמיעה? למה מציאת האקורדים של שיר נראית לעיתים כה קשה? עברנו דרך השלב של מחשבה שזיהוי אקורדים היה קשה, אז אם אתה עדיין בשלב זה, או בהלך רוח זה, קח לתשומת לבך: יש הרבה דרכים לפתרון. העניין העיקרי הוא להתרכז ברצונך לנגן על פי האוזן, לזהות ולשחזר את האקורדים שאתה שומע בשירים שאתה הכי אוהב.

אז, קח את הזמן לרשום מעט, או להיות מלחין-שותף, מדי יום - אפילו כשאתה חש שאתה עדיין לא קולט את זה.כמו כן למד מעט תיאוריה של המוסיקה כל יום. לשם כך בחר כל מקור שהוא ,שמוצא חן בעיניך. MusicTheory.net זה כלי לימודי מצויין לשם כך.

אני רוצה לידע אותך גם ב"אל תעשה" כשאתה מתמודד עם הקיבעון המחשבתי של "אני לא יכול למצוא את האקורדים". כאשר אתה גולש ברשת ומתקשר עם הרבה גיטריסטים אחרים, אולי אף עם רובם, אתה עומד לשמוע דברים כמו: " איפה יש טאב של הסולו או של שיר הזה?", "באתר האינטרנט XYZ יש הרבה טאבים", ועוד הערות המבטאות התמקדות על הצד הויזואלי של לימוד מוסיקה - שאינו חלק שאתה צריך ללמוד לצורך עשיית מוסיקה. שאל את ריי צ'ארלס, סטיבי וונדר, חוזה פיליסיאנו וג'ף היילי (כולם מוסיקאים עיוורים). אז, אתה תלך לחפש ספר לימוד לגיטרה ו- 99 פעמים ממאה אתה לא תמצא שום דבר על איך להקשיב לשיר ולמצוא אותו בעצמך.

אחרי לימוד סידרה של כישורי גיטרה בסיסיים, כולל סידרת אקורדים, ומעט ידע בתאוריה, יש לך את כל הכלים הדרושים לך ללימוד שירים רבים משמיעה. בנוסף, על ידי לימוד שירים בדרך זו תוכל ללמוד שירים עתידיים עם יותר בטחון עצמי והנאה.

טוב, מספיק עם הדרשה הזו, הבה נסכם מה לעשות כדי למצוא אקורדים על פי האוזן.

* תחילה, פשוט האזן. האזן לעומק, עם אוזניות, המון, המון פעמים, למעבר שאתה עובד עליו כדי לזהות את האקורדים שלו. האזן כשהאקוולייזר הגרפי מכוון כך שכל כפתורי ההחלקה מכוונים למעלה עד הסוף, אז כשהם מכוונים לתחתית, אז לכיוון שיבחר כלבך, או הרוח המתגורר בדירתך.

* אז, שיר את המלודיה. כן, מציאת אקורדים מתחילה בתפישת המנגינה. בהתבסס על המנגינה של הקטע שעליו אתה עובד מצא את המרכז הטונאלי. מרכזים טונאליים שכיחים בשירים פופולריים הם דו (C), פה (F), סול (G), רה (D), מי (E), ולה (A).

*מצא את "מנגינת הבס", או את שורת הבס. לא תמיד תשמע אותה. לפעמים היא פשוט איננה שם. לפעמים היא נעה מהר מדי. אבל בהרבה המקרים ניתן לשמוע אותה.

* אם אתה מאזין לשירי רוק, פופ, או שירי עם, הנח שתוי הבס הם שורשי האקורדים שאתה עובד כדי למצאם.ולזהותם. אז, אם אתה יודע שאתה במי מז'ור מהשלב שנקרא "שיר את המלודיה", ואתה שומע סול# בבס, יתכן שאתה שומע G#m. ממה שאתה יודע עלהסולם המז'ורי המהורמן, מקריאת טיפ טיפונת של תאוריה, אתה יודע שהאקורד שבנוי על סול# כשאתה במפתח מי מז'ור הוא G#m.

* מה האיכות או התחושה של האקורד שאליו אתה מכוון? האם הוא עצוב, שמח או נוטראלי? או האם הוא מזכיר לך סרט או אדם? לכמה אקורדים יש סאונד כל כך מיוחד שהם ישר קופצים מולך. לתפוס את סוג האקורד זה למעשה לתפוס את הרושם ואת התחושה הפנימית שהאקורד גורם לך. אז, במובן מסויים, שמיעה פיסית של האקורד היא רק חלק זעיר ממה שהמוח שלך משתמש בו כדי להאזין ולהכיר את האקורד.במובן ממשי אתה מאזין בתוכך, לזכרונות שהסאונד של האקורד מביא החוצה.

וכמה סוגים שונים באמת של אקורדים יש כבר? האם אתה צריך לנסות מליון אקורדים שונים עם צבעים ותוספות מטורפים? לא. יש למעשה רק ארבע איכויות שונות של אקורדים שאתה צריך להכיר כדי להצמיד אקורד למנגינות: מינור, מז'ור, מוגדל ומוקטן. ואף אחד מהם אינו נשמע כמו אחד אחר. לכולם יש את הסאונד הייחודי שלהם.

אימונים לשמיעת אקורדים

הבה נאזין לשיר ונמצא את האקורדים שלו. זה יהיה שיר פשוט ואנו נחלק אותו לקטעים קטנים ונעבוד על כל חלק בנפרד.הנה ארבע התיבות הראשונות של השיר, שעליהן נעבור בשעור זה: Song.MID

אנו רוצים לעבור ישר למציאת האקורדים, אז קודם נציג את המלודיה. הנה היא לארבע התיבות הראשונות:

כל מה שאנו רואים בארבע התיבות הללו הוא חומר דיאטוני. למה הכוונה? הכוונה היא שזה נשאר באותו מפתח יחיד. איך אנו יודעים שאין שינוי של המפתח בתיבות אלה? האוזן שלך תגיד לך. אתה מסוגל כבר, ככל הנראה לזהות שינויי מפתח כאשר אתה מאזין בריכוז מלא לקטע של מוסיקה .אתה תשמע משהו שיגרום לך להגיד: "אה, משהו קורה כאן. משהו כאן שונה". אתה עשוי לא לדעת עדין בדיוק מה השתנה, אבל אתה יכול להכיר תזוזה בסיסית בהרמוניה. סמוך על האוזניים שלך. תרגע ותקשיב.

באיזה מרכז טונאלי אנחנו נמצאים? הנח למלודיה להגיד לך. המרווח הראשון הזה, קוורטה זכה, והיציבות של האקורד הראשון הזה, אומרים לי שמה שלא יהיה התו השני, הוא יהיה המרכז הטונאלי.

אחרי שאני בודק עם הגיטרה הנאמנה שלי, אני מגלה שהתו השני הזה הוא פה (F). החלק הזה של השיר הוא בפה מז'ור. *זכור שזה מתייחס לשיר הזה בלבד. אל תסיים את קריאת המאמר הזה במחשבה "הי, קלי קלות, כל מה שעליך לעשות כדי לדעת מה המרכז הטונאלי שבו אתה מנגן, זה למצוא את התו השני". לא. שאל את אוזניך את השאלה הבאה: איזה תו אני מרגיש שהוא הכי יציב? מהו התו הזה?

כעת כשאנו יודעים מה המרכז הטונאלי שבו אנו מנגנים, מציאת האקורדים הופכת לעניין של משחק עם האקורדים של אותו מפתח, תוך שירת המנגינה. מה הם האקורדים האלה? התייחס לסולם מז'ורי מהורמן. לסולם פה (F) מז'ור יהיו אלה האקורדים הללו:

Dm, E diminished ,(או F, Gm, Am, Bb, C (C7

ואנחנו זוכרים משעור קודם של נגינה על פי האוזן שכמה מהאקורדים הללו אינם מופיעים לעיתים מדי קרובות: E diminished ו- A minor . אנו יודעים גם שניתן לעיתים קרובות להחליף כמה אקורדים באקורדים אחרים. F יכול להוות תחליף ל Dm, והאקורד Bb יכול להחליף את Gm . השתמש באוזניך להנחות אותך בעניין זה.

התבונן במה שיש לך כאן: רשימה של שישה אקורדים בלבד למצוא ממנה אקורדים לקטע קטן זה של השיר. (אנחנו נמשיך בכל זאת לבדוק גם את ה- Am). זו הקלה גדולה לעומת המחשבה שעלינו לנסות תריסר או מאה אקורדים לפני שנמצא אחד שעובד היטב. וברגע שאתה מאזין לאיכות של קטעון (קטע קטן) השיר הזה אתה תצמצם את שש האפשרויות לאפילו פחות אקורדים אפשריים. במילים אחרות, האם האיכות שמחה, מלאת סיפוק ושביעות רצון?, עצובה?

כהכללה גסה, אך מועילה, סאונד שמח ומלא סיפוק יצמצם את אפשרויות הבחירה שלנו לאקורדים המז'וריים בלבד: F, Bb או C. סאונד עצוב יצמצם את אפשרויות הבחירה לאקורדים המינוריים: Gm, Am או Dm . האזן שוב לחלק הראשון של השיר ושאל את עצמך: שמח או עצוב?

כמו כן, כדי להנחות את בחירת האקורדים שלך, האזן לשורת הבס בארבע התיבות הראשונות הללו. הוא די מובחן ויכול להוביל אותך מהר יותר מאשר ניחוש לבחירות של אקורדים.

בשעור הבא אני ארשום את האקורדים שקיבלתי בדרך זו.

הערות