טכניקה וסולו - מזוית ראיה מלודית (שעור מתקדם)
שעור זה, שנכתב על ידי Brian Huether, ואני תרגמתי אותו עבורכם, פורסם באתר guitar-dreams.com.
הגעת למצב שאתה יודע לנגן תרגילים מלאי טכניקה, אתה שולט היטב בכל טכניקות הפריטה, מכיר סולמות, ואפשר שגם מודוסים וארפז'ים, ואין לך בעיה לנגן את התרגילים המלמדים את כל אלה. אבל איך משלבים את כל הטכניקה הזו בקטעי סולו? ואיך עושים זאת מבלי שזה ישמע כאילו שאתה מנגן תרגילים ולא סולו? על השאלות האלה ננסה להשיב בשעור הזה.
התשובה לשאלות הללו אינה פשוטה. זה דומה לשאלה הקשה באותה מידה "איך מנגנים גיטרה מובילה?" לשאלות מהסוג הזה אין תשובות ישירות וחד משמעותיות. יש נגנים המעדיפים ללמוד מספר כזה או אחר של ריפים, ומשתמשים בהם כאבני בנין לסולואים שלהם. הסכנה בשיטה זו היא שהריפים יתחילו לשלוט בנגינה שלך, הסולואים שלך יתחילו להשמע דומים זה לזה ולאבד את הקשר עם השיר שאת הסולו שלו אתה רוצה לנגן, או במילים אחרות, את ההקשר המלודי.
אני מעדיף להסתכל על הסולו כמו קטע ווקאלי. בין אם זה סולו, או מנגינה, אני מרגיש שמשהו צריך להיות מתוקשר, ואיזו דרך קלה יותר לתיקשור מהתייחסות לצליל הגיטרה כמו לקול אנושי? אז בעת כתיבת הסולו, הוא בדרך כלל מושפע על ידי המנגינה כמקור השראה, ונשלט על ידיה. לסולו עשויים להיות מספר חלקים עיקריים, והטכניקה נכנסת לתמונה כשאני מנסה לחבר את החלקים האלה באופן משמעותי. הריפים שבתרגילים הבאים ידגימו את ההקשר המלודי של השימוש בטכניקות הנגינה בסולואים.
קונספציה מלודית 1
אני מוצא שריצות סקלריות (קוויות) עולות הן דרך מצויינת להוסיף מתח למנגינה, ואילו ריצות סקלריות יורדות הן דרך מצויינת לפתור מתח. אז למה שלא נשלב את שתיהן? הקונספציה הזו מתבטאת בדוגמה הבאה, היא עולה עם מתח ואז יורדת אל תו הפתרון. הדגשים ממוקמים באופן שעושה את הכל יותר קיצבי ויותר מעניין. כדאי להשתמש בפריטת חילופין בתרגיל זה ולעבוד עליו כעל תרגיל מהירות.
אל תתרכז בנגינה של זה תו תו, אלא התמקד ברעיון של עליה ואז ירידה. כמו כן השתמש בלגטו או בפריטת חילופין היכן שאתה רוצה. בקטעים מהירים כמו זה זה לא הכרחי לנגן תמיד בדיוק אותו דבר עד לתו האחרון, די בכך שזה דומה למה שרשום.
קונספציה מלודית 2
טכניקה נוספת שאני אוהב להשתמש בה הן ריצות לגטו עולות עם השהיות ממוקמות בצורה אינטליגנטית (כלומר מודגשות ב downbeat או upbeat בשיר, למשל). יש לזה נטייה להוות סופים נהדרים לקטעי סולו. סטיב ואי וג'ו סטריאני עושים את זה המון בקטעים שלהם. המפתח הוא לגרום לזה להשמע זורם. הארפג'יו המנוגן ב Sweep בסוף הליק הזה מוסיף לתחושת הירידה של הליק ומוסיף גיוון ללגטו שלאורכו.
בתרגיל זה הדבר החשוב ביותר זה לזרום עם הלגטו, ולהתמקד על הדגשים. ריצת הארפג'יו בסוף עשויה להיות טריקית, אבל כמו כל דבר באתר זה ובכלל, עם מעט אימון אפשר להשתלט על זה.
קונספציה מלודית 3
רוב הריפים הפנטטוניים סובלים אנושות משימוש יתר, אז אם קורה שאני מנגן שורות בסגנון פנטטוני, אני עושה כמיטב יכולתי להוסיף סוג של עיוות כך שזה לא ישמע כמו כל ריף פנטטוני אחר שמסתובב בשטח. בדוגמה הבאה הוספתי sweep כדי לבנות ריצה פנטטונית עולה. אני חושב שתסכים שזה לא נשמע כמו ריף פנטטוני אופייני, למרות שלמעשה זה פנטטוני טהור. הקושי בליק הזה הוא בהחלפת הפוזיציה המהירה הדרושה, ובנוסף הסוויפים עושים את זה אסימטרי במקצת, היות ולכל סוויפ יש צורה מעט שונה.
כמו שאמרתי קודם, החלפת הפוזיציה והסוויפים הם החלק הקשה של הריף הזה. כשאתה מנגן את זה, בנה אותו על ידי הגברה הדרגתית של האגרסיביות אל הבנד של התו הסופי.
קונספציה מלודית 4
זה מאד קל להשמע בלתי בוגר כשמגיעים לטאפינג (Tapping). מסיבה כלשהי אנשים חושבים שטאפינג נותן לך רשיון לנגן כמה רחוק מחוץ למפתח שרק אפשר, אם אתה יורד לסוף דעתי. אני משתמש בטאפינג לעיתים רחוקות, אבל כשאני כבר עושה את זה, אני משתדל לעשות זאת בצורה מלודית ושישמע מעניין מבחינה הרמונית. אני מעדיף לנגן טאפינג לאורך השורות כמו שסטיב ואי או נאנו בטנקורט (Nuno Bettencourt) עושים. בדוגמה הבאה ישנה תבנית חוזרת שיורדת לסגירת הסולו. התבנית החוזרת כרוכה בטריל (Trill) עם האצבע המשמשת לטאפינג וטאפינג עם סלייד (Tapped slide). זה נותן לריף סאונד מרחף יפה. וודא שכישורי הטאפינג שלך מואצים כדי לעמוד בדרישות המהירות.
בריף הזה יש הרבה חילופי פוזיציות, אז תוודא שאתה מגיע לפוזיציות הנכונות בכל מעבר. מאד קל לפגוע בתוים שגויים מדי פעם בריף הזה.
קונספציה מלודית 5
טכניקה נוספת שאני אוהב היא "תוי עוגן" (pedal tones). זו דרך טובה להכין, למשל, ריצה מהירה בירידה, כמו בדוגמה הבאה. הם מתאימים בצורה יפה באמצע סולו, כחיבור בין קטע מקדים לזה שאחריו. במילים אחרות, הם עוזרים לך להעביר את הסולו למשהו חדש. השימוש בדגשים בריפים מסוג זה הוא הכרחי.
דוגמה זו היא די בסיסית, פשוט לך עם זה הלאה.
קונספציה מלודית 6
הדוגמה הזו אינה כל כך ארוכה כמו שהיא נראית. אמרתי כבר פעמים אחדות שאני אוהב שורות בעלות עניין מבחינה הרמונית. ובמיוחד חביבים עלי מרווחים רחבים. למשל, לעלות עם ריף המבוסס על מרווחים ולחזור על התבנית. זה באמת עוזר להכניס את הסולו לתנועה. לפעמים כשחסרים לי רעיונות לסולו, אני יוצר ריפים אקראיים עד שאני שומע משהו שנעים לאוזני. זה היה המקרה עם הדוגמה הבאה. ניתן לראות את התבנית כארפז'ים מבוצעים עם לגטו ופריטות. המיקום של הדגשים הוא קריטי לתחושה של ריפים מסוג זה. מה שאתה רוצה זה ליצור תנועה ריתמית עם הריף ואז להוביל את זה לאן שתרצה - במקרה זה לריצה יורדת. שים לב שאם הריצה היורדת היתה מנוגנת עם פריטת חילופין פשוטה, זה היה נשמע אגרסיבי מדי ומאבד את התחושה הזורמת שנותן לזה הלגטו. יהיה עליך להסיר את האבק מכישורי הלגטו והפריטה שלך לתרגיל זה.
החלק הקשה בריף הוא המתיחה הדרושה לביצוע המרווחים הרחבים, ומעברי הפוזיציות בין שני הליקים עם המרווחים. נסה לעבוד על הליקים הללו בנפרד לפני שתנסה לנגן את הריף כולו.
השימוש בבנדים וויברטו בסולואים הוא מרכיב חשוב מאד בכתיבת פרזות. זה יכול להוסיף תחושה של עוצמה ואינטנסיביות, וזה דרך מעולה להוביל לתוך ריף אחר. בדוגמה שלפננו זה מוביל לריצה יורדת שנפרטת במהירות (מה אני יכול לאמר, אני חולה על ריפים יורדים מהירים). הריצה היורדת עצמה מציגה גם היא טכניקה יפה. שימו לב להשהיות המודגשות. נסה ליצור ריפים כאלה משלך. הם נשמעים הרבה יותר טוב מאשר נגינה רק בזמנים שוים.
קונספציה מלודית 8
ריצות לגטו עולות עם השהיות הן דרך טובה ליצור מתח. שים לב למיקום הדגשים בריף הזה. הוא עוזר מאד בבניית המתח. ומיד אחרי כן, זה מוביל למעבר הנפרט באגרסיביות, ולבסוף ריף של ארפג'יו בסוויפ שמביא את הרעיון לסופו. (כלומר, משם זה עובר לבית של השיר).
קונספציה מלודית 9
כמו שאמרתי לפני כן, יש לי חיבה עזה לשימוש ברווחים רחבים בנגינתי. אני מוצא שהם נמצאים בין הכלים היוצרים את השורות המובילות המעניינות ביותר. במיוחד כשהם מנוגנים בצורה יפה וחלקה עם לגטו.
כאמור לעיל, ריפים מעין אלה נשמעים זוהרים באמת כאשר הם מבוצעים עם לגטו מסוגנן, חלק וזורם.. הם נשמעים זוהרים גם כאשר מנגנים אותם במהירות רגועה כך שניתן להעריך את התנועה ההרמונית. אל תתמקד יותר מדי בתיזמון כפי שהוא רשום בתוים ובטבלטורה. חלקו זה של השעור זה אינו עוסק בנגינת התוים והליקים בדייקנות, עניינו הוא רעיונות. אז מה שחשוב זה שתצא מתרגיל זה עם הערכה ללגטו חלק ולמרווחים!
קונספציה מלודית 10
ושוב אנחנו חוזרים למרווחים הרחבים האהובים עלי. אני אוהב במיוחד להשתמש בהם כדי לקחת שורה מובילה דרך מהלך אקורדים מעניין מבחינה הרמונית.בדוגמא זו אני משתמש בסדרה של שורות עולות ויורדות שמובילות בצורה הגיונית לריצה סקלרית יורדת כדי להביא את העניין לסופו.
בריף זה נעשה שימוש במגוון של טכניקות. הדבר החשוב ביותר, שתי התיבות הראשונות מנוגנות במלואן עם יד שמאל בלבד, על טהרת ה- Hammer-on - ים וה- Pull-off - ים. הדרך שבה אני מנגן ריפים מסוג זה היא על ידי העברת היד הפורטת מעל היד הלוחצת על המיתרים, וסגירת היד מסביב לצואר כדי להשתיק את המיתרים (הכרחי לנגן את שורות הלגטו האלה בצורה נקיה). זה ירגיש מוזר בהתחלה, אבל אחרי זמן מה אתה תתחיל להעריך את היכולת לנגן בצורה זורמת להפליא בעזרת הטכניקה הזו. התחושה הריתמית של הליק הזה גם היא חשובה מאד. שים לב היכן ממוקמים ה- downbeat-ים וודא שאתה לוכד את התחושה הריתמית של הליק. אם לא מספיק הקושי של שתי התיבות הראשונות, הרי שמגיעה התיבה האחרונה שמציגה ריצה סקלרית שדורשת עבודת מפרט רצינית כדי לנגן אותה בפריטת חילופין. שוב, שים לב לתחושה הריתמית של הליק הזה.
