האפשרויות לחיבור הפיקאפים

"Rückseite des Schlagbrett mit Tonabnehmern und Verkabelung" by icanmakeit.de is licensed under CC BY-NC-SA 2.0  

ראשית כמה הגדרות קצרות: כל פיקאפ מגנטי של גיטרה בנוי מסליל (או צמד של סלילים) שיש לו חוט (lead) "חיובי" וחוט "שלילי" שיוצאים ממנו. בלשון הקיצור של האלקטרוניקה של הגיטרה אנחנו מתייחסים ללחוט החיובי כחוט ה"חם" (hot lead) ולחוט השלילי כחוט ההארקה או האדמה (ground lead).

חיבור מקבילי וחיבור טורי

חיבור מקבילי

רוב הגיטרות המיוצרות היום משלבות פיקאפים בסכימה מקבילית. לפיקאפים המחווטים במקביל יש בדרך כלל קשר קבוע לצד ההארקה (ה"מינוס") של המעגל (יציאות המינוס של הפיקאפים מחוברות זו לזו ואל המינוס של שקע היציאה שאליו נכנס הכבל של הגיטרה, שהוא הצד החיצוני של השקע), ולחוטים החמים שלהם (ה"פלוס", the hot leads) יש דרך אל הצד החיובי (שהוא הפנימי) של שקע היציאה (output). המפסקים (סוויטשים) לברירת הפיקאפים נמצאים בצד הפלוס של המעגל ומתערבים בדרכם של החוטים החמים אל היציאה, וכך מאפשרים לך לבחור אילו פיקאפים אתה שומע.

הטון: שני פיקאפים (או יותר) המחוברים במקביל נותנים צליל שהוא תערובת מתוקה של הטונים של הפיקאפים. יש האומרים שזה צליל "ברווזי" ("quack")* 

*להסבר על הצלילים השונים, ראה את המאמר "כמה מילים על צלילים" .

זיהוי עם מולטימטר: אם יש לך שני פיקאפים זהים המחווטים במקביל, ותבדוק את המעגל עם מולטימטר ("רב מד" בעברית צחה), ההתנגדות של שני הפיקאפים המחוברים במקביל תהיה מחצית מזו של כל אחד מהם המנוגן לבדו.

חיבור טורי

כאשר הפיקאפים מחוברים בטור (המינוס של אחד הפיקאפים מחובר להארקה, או למינוס, של השקע שאליו נכנס הכבל, הפלוס שלו למינוס של הפיקאפ השני והפלוס של הפיקאפ השני לפלוס של השקע) הזרם עובר דרך הפיקאפ הראשון ואז דרך השני, ובאופן אפקטיבי מוכפלת התנגדות המעגל.

הטון: חיבור טורי של הפיקאפים גורם בדרך כלל לטון המשולב של הפיקאפים להשמע שמן יותר, או חם יותר מאשר פיקאפים המחוברים ומנוגנים במקביל, זה מדגיש את הבסיס של הצליל יותר מאשר את הצלילים העיליים (overtones). חיבור טורי הוא בדרך כלל גם מעט יותר חזק, או רועש.

זיהוי עם מולטימטר: אם יש לך שני פיקאפים זהים המחוברים בטור, ותבדוק את המעגל עם מולטימטר, הקריאה של ההתנגדות של השניים תהיה באופן טיפוסי כפולה מזו של כל אחד מהם המנוגן לבדו.

בפאזה ובהיפוך פאזה

במאמר על חיבור טורי וחיבור מקבילי דיברנו על הגדרת החוטים של הפיקאפ כחוט חם וחוט הארקה. זה טוב ויפה רוב הזמן, כי בדרך כלל, בצורה האופיינית של החיבור של הפיקאפים, החוט החיובי של הפיקאפ הולך לצד החם של המעגל החשמלי של הגיטרה, והשלילי להארקה (או האדמה) של המעגל החשמלי. אבל כשאנו מדברים על פאזה,או ליתר דיוק על חיבור שלא בפאזה לפתע החוט החם מחובר להארקה של הגיטרה וחוט ההארקה מחובר לצד החם של המעגל... מה שאנחנו מתכוונים למעשה זה, שכשמיקרופון מחווט שלא בפאזה החוט החיובי מחובר לצד ההארקה של המעגל והחוט השלילי לצד החם של מעגל הגיטרה.

חיבור בפאזה

הטון: חיבור הפיקאפים "בפאזה", שזה אופן החיבור שכולם משתמשים בו, נשמע בצורה האופיינית מתוק ומייצר טון של "quack" או  "doink"*.

כאמור כשמדובר בחיבור בפאזה, החוט החם  של שני הפיקאפים מחובר לצד החם של המעגל  וחוט ההארקה של שניהם מחובר לצד ההארקה של מעגל הגיטרה (בין אם זה חיבור מקבילי או טורי).

אמרנו שכולם משתמשים בחיבור בפאזה, האמנם כולם? התשובה היא כן. חיבור בפאזה קיים בטלקסטר, בסטרטוקסטר, בלס פול, וב- SG, כך גם בכל הפנדרים והסקוואיירים, הגיבסונים, האפיפונים, הגרצים, ה- PRS -ים וכולי... כולם משתמשים בחיבור בפאזה (וכמעט תמיד במקביל) כמצב הבסיסי שבו מחברים שני פיקאפים או יותר.

חיבור שלא בפאזה (Out of phase) או בהיפוך פאזה (Phase reverse)

הטון: היפוך פאזה הוא טריק לקבלת צליל בהיר ודק, משני פיקאפים. 

אם אחד הפיקאפים מחובר שלא בפאזה עם השני, אז כששניהם פועלים, הרבה מהתדירויות שמהן מורכב הצליל "מתבטלות". המתח החיובי שיוצר פיקאפ אחד  נשלל על ידי המתח השלילי שיוצר השני. בדרך כלל הרבה מהבסיס (the fundamental) של הצליל מתבטל, והטונים היחידים ש"נמלטים" ונשמעים הם הטונים השונים מבחינה הרמונית בין שני הפיקאפים. אז, בדרך כלל תקבל צלילים דקים מאד ומאנפפים. ככל שהצלילים של שני הפיקאפים דומים יותר כשהם מנוגנים בנפרד, כך השילוב שלהם כשהם במצב של היפוך פאזה ישמע יותר דקיק. זו הסיבה שאתה כמעט ואינך רואה אופציה של היפוך פאזה בסטרטוקסטר, הפיקאפ האמצעי מדי דומה בטון לשני האחרים  ומדי קרוב אליהם מכדי שהם יעבדו כיאות בחיבור מקבילי בהיפוך פאזה. הטון שהם מייצרים הוא פשוט מדי דק למרבית השימושים. יש דרך לעקוף את זה, אבל נדבר עליה בהמשך.

האפשרות של היפוך פאזה מיושמת לרוב עם סוויטש (מתג) ולא בחיווט ישיר וקבוע. התוספת של מתג DP/DT פשוט או מתג משיכה-דחיפה יכולים לתת כמעט לכל גיטרה עם שני פיקאפים את הצליל החדש והנושך של פיקאפים המנוגנים בהיפוך פאזה.

זה בדרך כלל מביא לשאלה, "כיצד נשמע פיקאפ יחיד כשהוא בהיפוך פאזה?"

אז למעשה פיקאפ יחיד אינו יכול להיות בהיפוך פאזה - פאזה הוא מונח יחסי, ודרושים לפחות שני פיקאפים המופעלים בוזמנית. אם אתה מנגן עם פיקאפ בודד, לא יהיה שום הבדל אם הוא מחובר בצורה הרגילה (ה "+" של הפיקאפ ל "+" של המעגל וה "-" של הפיקאפ ל "-" של המעגל) או בהיפוך פאזה (ה "+" של הפיקאפ ל "-" של המעגל וה "-": של הפיקאפ ל "+" של המעגל) לפיקאפים האחרים (שאינם מופעלים) - יחסי הפאזות מתגלים רק כאשר הפיקאפים שהפאזות שלהם הפוכות מופעלים יחד.

חיבור מקבילי וחיבור טורי בהיפוך פאזה

פיקאפים המחוברים במקביל ובהיפוך פאזה

לכל אחד משני פיקאפים המחוברים במקביל ובהיפוך פאזה יש עדיין את המעברים שלו לצד החם של המעגל ולהארקה, אבל באחד מהפיקאפים, החוטים ממחוברים בהיפוך. 

הטון: הטון הנוצר הוא עדין ומאנפף ובדרך כלל יש לו ווליום נמוך יותר בצורה מוחשית מאשר לשילובים אחרים של הפיקאפים.

אין אבחון עם מולטימטר: קריאת מולטימטר אינה יכולה לאבחן פאזה - הקריאה של המעגל היא אותו דבר כמו עבור פיקאפים המחוברים במקביל ונמצאים באותה פאזה.

אופן החיבור: ה "+" של פיקאפ אחד עובר דרך מפסק ומחובר למינוס של הפיקאפ השני ושניהם מחוברים להארקה של המעגל, ה "-" של הפיקאפ הראשון מחובר דרך מפסק ל "+" של הפיקאפ השני ושניהם מחוברים לצד החם של המעגל.

פיקאפים המחוברים בטור ובהיפוך פאזה

כאשר שני פיקאפים מחוברים בטור ובהיפוך פאזה הזרם עדיין עובר דרך שני הסלילים, אבל (בצורה טיפוסית) חוטי ה "+" של שניהם מחוברים יחד, חוט ה "-" של הסליל האחד הולך לצד החם של המעגל וחוט ה "-" של הסליל השני מחובר לצד ההארקה של המעגל.

 הטון: היתרון של הטון של חיבור טורי בהיפוך פאזה על פני הטון של החיבור המקבילי מהופך הפאזה הוא שבשל העובדה שהסלילים מחוברים בטור צליל המוצא הוא חזק יותר ולכן  מתאים יותר בווליום לטון של החיבור השכיח של הפיקאפים המחוברים במקביל ונמצאים בפאזה. במילים אחרות, כשאתה עובר להיפוך פאזה אינך מקבל את אותה מידה רבה של נפילה בעוצמת ההגברה אם אתה משתמש בחיבור טורי.

זו תהיה דרך טובה לקבל כמה טונים של היפוך פאזה מהסטרטוקסטר מבלי לקבל צליל מדי רזה.

אין אבחון עם מולטימטר: גם כאן קריאת מולטימטר אינה יכולה לאבחן היפוך בפאזה - הקריאה עבואר המעגל זהה לזו של חיבור טורי בפאזה.

אופן החיבור: ה "+" של הפיקאפ האחד מחובר דרך מפסק ל "+" של הפיראפ השני. ה "-" של הפיקאפ הראשון מחובר דרך מפסק לצד החם של המעגל וה "-" של השני מחובר להארקה של המעגל.

שיקולים של עולם המציאות

הנה  "החדשות הרעות": בכל צורה של חיבור טורי, או של היפוך פאזה, אם לחוט ה "-" של הפיקאפ יש מגע עם חלקים מתכתיים כלשהם - הכיסוי או המסגרת - אתה חייב לשבור את המגע הזה כדי לבודד את כיסוי או מסגרת המתכת מהחוט השלילי של הסליל.

 למה?

כיוון שכשאתה שם את הפיקאפ בחיבור טורי או בהיפוך פאזה כל מה שעל הצד השלילי של הסליל של הפיקאפ הוא כעת על הצד החיובי של מעגל הגיטרה. זה אומר שכיסוי או מסגרת המתכת - וכן, הברגים והקפיצים המשמשים להרכבת הפיקאפ ורכיבי המתכת האחרים שלו יהיו כעת במגע עם הצד החם של המעגל. לא תראה היווצרות של קשתות חשמליות, ניצוצות,עשן או להבות, אבל, זה עשוי להגדיל את הסיכוי שהפיקאפים ישמיעו "האם", ובוודאות יהיה לזה פוטנציאל להשמעת רעשים לא צפויים ולא רצויים אם תיגע בפיקאפים או בברגים שלהם תוך כדי נגינה על הגיטרה. אם בטעות תיגע בהם עם המיתרים (המחוברים להארקה) זה יסיט את הפיקאפ אל מחוץ לטון (בחיבור טורי) או ישתיק את הגיטרה (בחיבור מקבילי).

מהסיבה הזו, יש הממליצים, שאם עושים רק מצב של היפוך פאזה, לבצע את היפוך הפאזה על פיקאפ הצואר. רוב הנגנים עשויים לגעת יותר בפיקאפ הגשר מאשר בזה של הצואר במהלך נגינתם. כמו כן אם עושים מצב של חיבור טורי בהיפוך פאזה לטלקסטר, זה הרבה יותר קל לשנות את פיקאפ הצואר. לפיקאפ הגשר של גיטרות טלקסטר רבות יש פלטת בסיס אינטגראלית המחוברת לחוט ה "-" שלהם, וכן כדי להגיע אליו עליך להסיר את הגשר עצמו, דבר הכרוך ביותר מדי עבודה.

ספציפית לגיטרות טלקסטר

על פיקאפ הצואר הטיפוסי של הטלקסטר יש כיסוי מתכת.  מקופל  מתחת לסליל יש ג'אמפר קטן אל הלולאה על התושבת (או על הכיסוי) של הפיקאפ, שמחברת את הסליל לחוט ה "-" היוצא מהפיקאפ, מה שעליך לעשות זה בזהירות לקצץ את הג'אמפר הקטן הזה, כדי לשבור את החיבור של ה "-" של הפיקאפ לכיסוי המתכת, ואז לחבר חוט מבודד חדש מהלולאה של התושבת (או הכיסוי) אל האיזור של המעגל ושם לחבר אותו לאחד מהחיבורים של ההארקה. כעת, ללא קשר למקום שבו תחבר את חוט ה "-" של הפיקאפ, הכיסוי ישאר בצד ההארקה של המעגל, ויספק את אותה מידה של הגנה מה"האם" שהוא מסוגל לתת. לסליל יש עכשיו שני חוטים עצמאיים היוצאים ממנו שאתה יכול לחבר בכל צורה שתבחר, מבלי לחשוש מקצרים או מגעים עם משהו מוארק - כמו האצבעות שלך - מחוץ למעגל.

 ספציפית לגיטרות סטרטוקסטר

בגירסה השכיחה של פיקאפ הסטרטוקסטר, למרבה השמחה, הבעיה הזו אינה קיימת אף פעם. הוא בנוי על מסגרת שאינה מכילה ברזל, ויש לו כיסוי פלסטי - אין חשש ממגע של חוט ה"+" או חוט ה"-"  של הסליל. זו הסיבה  שניתן לנצל בקלות את כל השילובים הטוריים והטוריים בהיפוך פאזה עם הסוויטשים המסתובבים.

יש בעיה עם מספר סוגים ייחודיים של פיקאפים של סטרטוקסטר מותאמים אישית (custom), שבנויים עם מסגרת/תושבת מתכת ומחווטים עם שני חוטים בלבד. דוגמה למבנה הזה ניתן למצוא בפיקאפים Kinman. לא מומלץ להשתמש בצורה הטורית או בהיפוך פאזה עם הפיקאפים הבנויים כך, כיוון שנהוג למגן את הצד התחתון של הפיקגארד (החלק הפלסטי הגדול יחסית המורכב על פני הגיטרה) עם ריקוע מתכת סביב הפיקאפים. אם למסגרת המתכת של הפיקאפ יש מגע עם חוט ה"-"  יהיה לו גם מגע להארקה דרך ברגי וקפיצי ההתקנה של הפיקאפ הנוגעים בריקוע המתכת שבגב הפיקגארד. היפוך הפאזה או חיבור טורי על הפיקאפים מהסוג הזה יתן אינסטנט מעגל מקוצר.

רוב יצרני הפיקאפים החכימו והתאימו עצמם לדרישת השוק, וכיום, אם הם משתמשים במסגרת מתכתית, הם מחווטים את הפיקאפים שלהם עם שלושה חוטים היוצאים מהם: החוט החיובי (החם, ה "+"), החוט השלילי (ה "-") וחוט נפרד להארקה/מגן כדי להאריק את המסגרת ו/או הכיסוי, שאין לו מגע עם החוט השלילי של הסליל. דוגמה למבנה כזה הם הפיקאפים Lace החדשים.

ספציפית להאמבקרים ול P90 - ים

בקשר להאמבקרים, ברוב הפיקאפים המודרניים בעלי ארבעת החוטים, יש גם חוט חמישי, שבאופן טיפוסי הוא חוט חשוף הנמצא בתוך עטיפת החוט המסוכך,  שיהיה חיבור ההארקה/מיגון לתושבת הפיקאפ, והוא עצמאי לחלוטין ומבודד מכל החוטים היוצאים מן הסלילים. אם זה המקרה אצלך, אין לך מה לדאוג.

אם אתה נתקל בבעיה עם ההאמבקרים (או ה P90 - ים) זה אם הם בנויים עם חוט מסוכך כפול, שהסיכוך שלו חשוף כמו שמיוצרים הגיבסונים המסורתיים. הסיכוך מולחם בדרך כלל לתושבת המתכתית של הפיקאפ ומשמש כהארקה/מיגון וגם כחוט השלילי של הסליל. התוצאה היא שיש לך פיקאפ שלא רק תושבת המתכת, הכיסוי,והברגים, אלא גם כל האורך של המקלעת החשופה שעל החוט באה במגע עם ההארקה של הגיטרה! זה דורש טיפול מיוחד כדי שאפשר יהיה לעשות עם זה חיבור טורי ו/או היפוך פאזה.

אם יש לך האמבקר עם סליל פתוח (ללא כיסוי) או P90, טריק פשוט הוא לעטוף את כל האורך של החוט החשוף בצינורית מתכווצת בחום. זו פשרה מלוכלכת, אבל זה עובד, אלא שעדיין הברגים וחתיכות הליבה נשארים "חמים". זה לא אידאלי, אבל תוכל ללמוד לחיות עם זה, אם אין לך כל ברירה אחרת.

אבל, הטריק הזה הוא עוד פחות טוב אם יש לך גם כיסוי מתכת לפיקאפ שלך. אם אתה מהזן ההרפתקני, תוכל להסיר את כיסוי המתכת, להכנס פנימה ולנתק את ההלחמה של החוט השלילי של הסליל במקום בו הוא מולחם לתושבת הפיקאפ ולסיכוך, ולהלחים מחדש חוט אחר שיהיה ה "-" של הסליל.(כשאתה משאיר את הסיכוך מולחם לתושבת הפיקאפ כמוליך ההארקה). זה יפתור בלי ספק את כל הבעיות, אבל זו דרך ארוכה והיא עלולה להיות מסוכנת לפיקאפ ולארנק שלך. עדיף יהיה להוציא מעט כסף, לקנות פיקאפ חדש עם ארבעה חוטים ולהחליף את הפיקאפ המקורי.