הקדמהאחד הקשיים בהם נתקלים תלמידים רבים שמתחילים ללמוד לנגן אקורדים על הגיטרה הוא הצורך לעבור מאקורד אחד לאקורד אחר בצורה מהירה וחלקה. בשעור זה אציג בפניכם שיטה שתסייע לכם לבצע מעברי אקורדים בקלות ובלי בעיות. שימוש נכון בשיטה הזו יאפשר לכם ללמוד לנגן אקורדים בצורה שוטפת מהר בהרבה מכל שיטה אחרת בה נתקלתי עד היום. לפני שנתחיל בשעור עצמו, אוסיף כאן עוד מספר מילים אישיות. מעטים מאד הם המקרים שבהם מורה יכול להגיד שהוא מלמד משהו חדש, או ייחודי. את הרוב המכריע של הנושאים ושל שיטות הלימוד שאני ועמיתי מלמדים, למדנו כשהיינו תלמידים ממורינו שלנו, וגם אם לעיתים אנו מציגים את הנושא בדרכנו הייחודית הרי שאין זו אלא דרך הצגה של השיטה הקיימת והמוכרת אותה למדנו אנו מקודמינו. מסיבה זו אני מתגאה בשיטה אותה אציג לפניכם כעת, שכן את השיטה הזו פיתחתי בעצמי ולא למדתי אותה מאף מורה מהמורים שלימדוני בעבר, ומה שהכי חשוב זה שהיא עובדת. עד היום (ומדובר במספר לא מבוטל של שנים), כל תלמידי שלמדו את השיטה הזו ועשו בה שימוש, למדו לנגן אקורדים ולבצע מעברי אקורדים במהירות מרשימה. ועם 100% הצלחה אין ספק לגבי יעילותה של השיטה הזו. |
עיקרי השיטהכדי לעבור מאקורד אחד לאקורד אחר בצורה מהירה וחלקה אנו מחפשים מכנה משותף בין שני האקורדים וסביבו בונים את האקורד השני. קיימים שלושה סוגים של מכנים משותפים שבהם אנו משתמשים לשם כך: 1.אצבע* שנשארת באותו מקום. 2.אצבע שנשארת באותה פוזיציה אך לא על אותו מיתר. 3.אצבע שנשארת על אותו מיתר אך לא באותה פוזיציה** הערות: * בכל מקום שבו רשום 'אצבע', יכול להיות גם 'אצבעות' . ** סוג זה של מכנה משותף נדיר יותר משני הסוגים שקדמו לו, אך בכל זאת ישנם מיקרים בהם ניתן לראות אותו. כללים לבחירת המכנה המשותףבמקרים שבהם קיים מכנה משותף יחיד אין כל שאלה של בחירה. אותו מכנה משותף יחיד הוא זה שישמש כציר שסביבו נבנה את האקורד השני. שאלת הבחירה במכנה משותף עולה רק באותם מיקרים שבהם יש יותר ממכנה משותף יחיד (ומיקרים כאלה אינם נדירים כלל). א. בחירת מכנה משותף כאשר קיימים שני מכנים משותפים פוטנציאליים (או יותר משניים) מהסוג השני או מהסוג השלישי של המכנים המשותפים: * המכנה המשותף בו נבחר תהיה האצבע שצריכה לעבור את המרחק הקצר ביותר. * ניתן לחרוג לעיתים מכלל זה כאשר קיימת אצבע שלאחר העברתה ניתן להשתמש בה כנקודת התייחסות להעברתן של אצבעות אחרות. במקרה זה ניתן להשתמש באצבע זו בתור המכנה המשותף. ב.בחירת מכנה משותף כאשר קיימים שני מכנים משותפים פוטנציאליים (או יותר משניים) מסוגים שונים, וביניהם מכנה משותף מהסוג הראשון: *המכנה המשותף מהסוג הראשון הוא "החזק" ביותר ולכן אם קיים מכנה משותף שכזה נבחר בו כבסיס לבניית האקורד השני. ג.גשר עם האצבע הראשונה (ברה) לא יהיה מכנה משותף. כללים לבחירת שלבי המעברכשאנחנו באים לקבוע כללים שיכתיבו את סדר העברת האצבעות עלינו לזכור כל העת את מטרתה של השיטה הזו: לקצר את משך הזמן של העברת האצבעות כשאנחנו עוברים מאקורד אחד לאקורד שני. הערה: בשלב מתקדם יותר אנו מעבירים את כל האצבעות בוזמנית, ההעברה הופכת לפעולה אוטומטית והיא מתבצעת מבלי שנידרש לחשוב על יעדי ההעברה של האצבעות. השיטה הנלמדת כאן מועילה בשלבי הלימוד של העברת האקורדים, בטרם רכשת את היכולת הזו, ותסייע לך להגיע למצב זה של העברה אוטומטית בצורה מהירה ויעילה. |
א.כשהמכנה המשותף הוא מהסוג השני או השלישי נעביר קודם אותו,וסביבו נבנה את האקורד השני. ב.כשהמכנה המשותף הוא מהסוג השני או השלישי, לאחר העברת המכנה המשותף נעביר את האצבע שצריכה לעבור את המרחק הקצר ביותר. ג. כשהמכנה המשותף הוא מהסוג הראשון, האצבע הראשונה שנעביר היא זו שצריכה לעבור את המרחק הקצר ביותר. ד. ניתן לחרוג משני הכללים האחרונים אם קיימת אצבע שלאחר העברתה ניתן להשתמש בה כנקודת התייחסות להעברתן של אצבעות אחרות. במקרה זה ניתן להשתמש באצבע זו קודם אף אם המרחק שעליה לעבור גדול יותר משל האצבעות האחרות. ה. גשר עם אצבע ראשונה (ברה) יונח ברוב המקרים בסוף התהליך, לאחר שהינחנו את שאר האצבעות. ו. ניתן לחרוג מהכלל האחרון בשני מצבים: * כאשר מתאפשר להניח את הגשר בו זמנית עם האצבע האחרונה המועברת או מונחת מבין האצבעות האחרות. * כאשר הפריטה של השיר קובעת שהמיתר הראשון שעלינו לפרוט הוא מיתר שנלחץ על ידי הגשר ולא על ידי אצבע אחרת, ואז הנחה מוקדמת של הגשר מוסיפה לנו זמן שבו ניתן לסיים להניח את שאר האצבעות (כיוון שניתן לפרוט את הפריטה הראשונה הזו עוד לפני שסיימנו להניח את האקורד כולו ובכך להוסיף את משך הזמן של הפריטה הזו לזמן העומד לרשותנו למשך ההעברה). ז.בכל מקרה שבו הדבר אפשרי נעביר שתי אצבעות (או אף יותר משתיים) בו זמנית. דוגמה למצב שכזה היא כששתי האצבעות שומרות על מיקומן היחסי זו כלפי זו לאחר המעבר. במקרה מסוג זה ניתן להעבירן בבת אחת בקלות וללא קשיים מיוחדים. למשל במעבר מהאקורד Em לאקורד Am: אצבעות 2 ו- 3 נשארות לאחר המעבר צמודות זו לזו, באותה פוזיציה ועל שני מיתרים סמוכים. במילים אחרות הן שומרות על מיקומן היחסי זו ביחס לזו, ולכן ניתן להעבירן יחד ללא קושי. |
|
נמחיש את השיטה הזו למעבר מהיר בין אקורדים בעזרת מספר דוגמאות: *בכל הדוגמאות הבאות מסומן המכנה המשותף בעיגול כחול. *העיגולים שעל תרשים תחילת הצואר מסמנים את המקומות שבהם יש ללחוץ אצבע. *המספרים הקטנים שלידם אלה מספרי האצבעות הלוחצות על המיתרים באותן פוזיציות. *0 משמאל למיתר מצביע על מיתר פתוח. *X משמאל למיתר הוא מיתר שלא פורטים עליו. *כשנאמר ירידה הכוונה היא למעבר לכיוון של המיתרים הנמוכים, כלומר שבפועל בעצם מעלים את האצבע. |
1. המכנה המשותף: אצבע שנשארת באותו מקום. דוגמה א: המעבר מהאקורד Am לאקורד C. המכנה המשותף: אצבעות 1 ו- 2 שנשארות באותו מקום. שלבי המעבר: אצבע 3 עוברת למיתר 5 פוזיציה 3. דוגמה ב: המעבר מהאקורד Am לאקורד B7. המכנה המשותף: אצבע 3 שנשארת באותו מקום. שלבי המעבר: אצבע 2 יורדת מיתר אחד באותה פוזיציה (שים לב: כשנאמר "יורדת" משמעות הדבר שהיא עוברת לכיוון המיתרים הנמוכים, אף שבפועל כיוון תנועתה הוא כלפי מעלה), אצבע 1 יורדת 2 מיתרים באותה פוזיציה, אל המיתר שבין המיתרים הלחוצים על ידי אצבעות 2 ו- 3 אך פוזיציה אחת מתחת להן, מוסיפים את אצבע 4. הערות: *במקרה זה ישנם 3 מכנים משותפים פוטנציאליים. פרט לאצבע 3 שנשארת באותו מקום, יש גם את אצבע 2 שנשארת באותה פוזיציה אך יורדת מיתר אחד וגם את אצבע 1 שנשארת באותה פוזיציה אך יורדת שני מיתרים. אנו בחרנו באצבע השלישית כמכנה המשותף שכן סוג זה של מכנים משותפים חזק יותר משני הסוגים האחרים. *בשלבי המעבר קבענו שאצבע 2 עוברת למקומה החדש לפני אצבע 1. יש לזה שתי סיבות: הראשונה היא המרחק שהאצבע צריכה לעבור, אצבע 2 נעה למרחק של מיתר אחד ואילו אצבע 1 למרחק של שני מיתרים. לרוב האצבע שעוברת מרחק קצר יותר תועבר קודם. הסיבה השניה היא שהמעבר של אצבע 2 נתן לנו נקודת התייחסות למקום אליו יש להעביר את אצבע 1 (המיתר שבין אצבעות 2 ו- 3 אך פוזיציה אחת מתחת להן). |
2.אצבע שנשארת באותה פוזיציה אך לא על אותו מיתר. דוגמה א: המעבר מהאקורד G לאקורד D.
המכנה המשותף:אצבע 3 יורדת מיתר אחד באותה פוזיציה. שלבי המעבר: אצבע 3 יורדת מיתר אחד באותה פוזיציה, אצבעות 1 ו- 2 מקיפות אותה (כלומר עוברות למיתרים 1 ו- 3 המקיפים את מיתר 2) פוזיציה אחת מתחתיה. את אצבעות 1 ו-2 מעבירים בו זמנית. הערות: גם כאן יש שני מכנים משותפים אפשריים: אצבע 3 ואצבע 1, שתיהן עוברות למיתר אחר באותה פוזיציה. אנו בחרנו באצבע 3 כמכנה משותף, ולכן כאצבע שעוברת ראשונה, משתי סיבות: ראשית היא עוברת מרחק קצר יותר (מיתר אחד לעומת שני המיתרים שעוברת האצבע הראשונה) ושנית לאחר המעבר היא משמשת נקודת התייחסות לאצבעות 1 ו-2 (שמקיפות אותה פוזיציה אחת מתחתיה) ולכן מאפשרת להעבירן בו זמנית בקלות יחסית. |
דוגמה ב: המעבר מהאקורד D לאקורד Am .
המכנה המשותף: אצבע 2 שנשארת באותה פוזיציה אך יורדת 3 מיתרים. שלבי המעבר: אצבע 2 יורדת 3 מיתרים באותה פוזיציה ובו זמנית מרימים את אצבע 1 כדי שלא תפריע לאצבע 2 בדרכה. מעבירים את אצבע 3 למיתר 2 (באותה פוזיציה של אצבע 2 וצמודה אליה מאחוריה), ומניחים את אצבע 1 על מיתר 2 (מיתר מעל אצבע 3 ופוזיציה אחת מתחתיה). הערות: בדרך כלל אנו מרימים אצבע שעוברת למקום אחר רק כשמגיע תורה לעבור. כאן חרגנו מכלל זה שכן אם לא היינו מרימים את אצבע 1 יחד עם המעבר של אצבע 2 היא היתה נתקעת לנו בדרך של אצבע 2 ומפריעה למעבר שלה. שים לב כיצד אצבע 2 מהווה נקודת התייחסות לאצבע 3 (הצמודה אליה מאחור, באותה פוזיציה ובמיתר הסמוך) ואצבע 3 בתורה מהווה נקודת התייחסות לאצבע 1(פוזיציה מתחת, המיתר הבא). |
3.אצבע שנשארת על אותו מיתר אך לא באותה פוזיציה. דוגמה: המעבר מהאקורד A לאקורד B. המכנה המשותף : אצבעות 2, 3 ו- 4 שנשארות על אותם מיתרים אך מחליקות שתי פוזיציות למעלה. שלבי המעבר: אצבעות 2, 3 ו- 4 מחליקות שתי פוזיציות למעלה על אותם מיתרים (בו זמנית כמובן שכן היחס בין האצבעות נשמר לגבי כל שלוש האצבעות הללו), ומוסיפים את הגשר עם האצבע הראשונה. הערות: *אצבעות 2, 3 ו- 4 מחליקות בו זמנית שכן היחס בין האצבעות נשמר לגבי שלוש האצבעות הללו. *את הגשר עם האצבע הראשונה מוסיפים בסוף.
|
תרגול מעברי אקורדיםכעת כל מה שנותר לך זה להשתמש בשיטת המכנה המשותף כשאתה מתרגל את מעברי האקורדים שלך ותוך זמן קצר תדע לבצע את המעברים הללו בקלות ובמהירות.
כשאתה מתרגל מעבר בין שני אקורדים עשה זאת באופן הבא: הנח את האקורד הראשון על המיתרים, פרוט פריטה אחת על כל המיתרים (הקפד על הנחה מדוייקת כך שניתן יהיה לשמוע את כל המיתרים השייכים לאקורד). העבר את אצבעותיך על פי שלבי המעבר הנכונים (אותם תקבע על פי הכללים שלמדת כאן) ומיד כשסיימת להעבירן פרוט פריטה אחת נוספת, כעת חזור אל האקורד הראשון (שוב קבע שלבי מעבר לךמעבר חזרה ונהג לפיהם), פרוט שוב וחוזר חלילה. נסה בהדרגה לקצר את הזמן שבין פריטה לפריטה עד שתגיע למהירות מספקת כדי לבצע את השיר שאתה מנסה לנגן מבלי לעצור במעבר האקורדים עליו התאמנת. כעת עבור למעבר האקורדים הבא וחזור על התהליך. המשך לעשות זאת לכל מעברי האקורדים בשיר ומהר מאד תוכל לנגן אקורדים בצורה שוטפת ללא כל קושי. |
